המסע בעקבות הגרין-קארד - ההחלטה לעבור

November 12, 2018

נטע ואני בתהליך מעבר לארה"ב. והחלטנו לשתף בתהליך עצמו פה אצלי בבלוג.

והפוסט הראשון, איך לא, יהיה בעיקר על ההחלטה עצמה - מה גורם לזוג צעיר להחליט לעזוב הכל ולעבור למדינה בצד השני של העולם?

אשתף אתכם בלבטים שהיו (ועדיין יש) לנו, ואני מקווה שאולי זה יעזור לכם קצת בקבלת ההחלטה לעזוב/להשאר בארץ :)

אז..!

 

קצת רקע:

נטע הוא אזרח אמריקאי, ובתור אשתו אני זכאית לגרין קארד.

זכאית לא אומר שאני מקבלת אוטומטית את הגרין-קארד, ממש לא, אבל זה אומר שאני יכולה להגיש בקשה ושאני אמורה לקבל אישור אם הכל בסדר ועמדתי בכל התנאים..

 

איך זה התחיל?

נטע נסע לטייל בארה"ב לחצי שנה, זו הייתה תקופה קשה עבורינו וכמעט נפרדנו, בסוף הוא קיצר את הטיול שלו בחודשיים וביקש להצטרף לשלי אשר היה במרכז אמריקה.

נפגשנו שם וטיילנו עוד, התארסנו במהלך הטיול, חזרנו לארץ, שכרנו דירה לראשונה יחד והתחלנו לתכנן את החתונה.

זוג צעיר, מאורסים, גרים יחד לראשונה אחרי טיול של 4 חודשים (שאצל נטע, הצטבר לטוטאל של 7 חודשים), אז כמובן שהיו הרבה דיבורים על העתיד.. איפה נגור? במה נעבוד? רוצים ילדים? (רמז: לא) וכו'..

ואז נטע סיפר על הטיול שלו, ספציפית התלהב ממדינה בשם "אורגון" בארה"ב.

אני בהתחלה נרתעתי, לא מעצם המחשבה על לעבור (כי זו מחשבה שהייתה לי מאז שאני זוכרת את עצמי), אבל מעולם לא דמיינתי שזה יהיה לארה"ב.. תמיד חשבתי שזה יהיה למקום אקזוטי, או מקום באירופה..

חשבתי שאמריקאים הם מפגרים, חולי ריאליטי, מכורים לכסף.. ועוד כל מיני סטיגמות שהיו לי.

נטע אמר, ובצדק, שאי אפשר לשפוט יבשת שלמה! כל מקום הוא שונה, כל מדינה וכל עיר שונות אחת מהשניה, ושצריך לתת צ'אנס. אז נתתי.

התחלנו לחקור, להבין בכללי מה צריך לעשות בשביל גרין קארד, וכמה זה יעלה. להכיר טיפה יותר את אורגון ואת פורטלנד העיר שאליה אנחנו רוצים לעבור באורגון..

כשהבנו שזה לא יקר מידי (כשלא לוקחים עו"ד - עוד על זה בפרקים הבאים), ושזה ייקח בערך שנתיים, הודענו למשפחות הגרעיניות (למרות שעד היום נראה שהם לא כל כך מאמינים שזה יקרה..) והתחלנו בתהליך.

 

היום אנחנו בערך שנה וחצי לתוך התהליך, ואנחנו בשלב (כמעט) האחרון.

ביום שבו אקבל את האישור לעבור, יש לי חצי שנה לעשות רילוקיישן, אחרת הויזה מתבטלת ולא אקבל את הגרין-קארד. אז עכשיו אנחנו במעין מערבולת של רגשות, לא יודעים האם עוד חודש, או עוד חצי שנה.. נצטרך להתחיל לתכנן ברצינות את המעבר. להזמין כרטיסים, להתחיל לברר לגבי עבודה ומגורים.. וזה מפחיד!

 

 

חשוב לי להדגיש:

לעבור מדינה זה לא קל. כל התהליך מכניס אותנו להמון המון רגשות.. יש את רגשות האשם על עזיבת המשפחה והחברים, יש את הפחדים מהמדינה החדשה ומהצרות שלה (אם בישראל יש מליון צרות שמטרידות אותנו, בכלל לא בטוח שבארה"ב יהיו פחות.. גם שם מפחיד ומושחת וגרוע.. כל העולם שלנו מושחת ומפחיד כרגע..)

אצלי יש גם חרדות לפעמים, בכל זאת מדובר על צעד מאוד משמעותי וגדול.

הרבה פעמים ישראלים (שאוהבים להגיד את הדעה שלהם על כל דבר) אומרים לנו "אתם יודעים.. גם שם קשה.." או "מה אתם חושבים שהחלום האמריקאי באמת קיים?" וכל מיני שאלות כאלו, אז אני חייבת להגיד -

ברור לנו שזה צעד אמיץ! קשוח! מפחיד!

אנחנו לא חיים בללה-לנד..

אבל אנחנו כן חיים בבועה. בישראל. במדינה שלא קל לחיות בה. 

ויש לנו הרבה סיבות לעזוב..

חלק מהסיבות עצובות, וחלק שמחות.

אנחנו רוצים לחוות, להכיר.. אנחנו חיים בעולם גלובלי וחלק מזה זו הקלות (היחסית) שבה ניתן לעבור לחיות במדינה זרה.. להכיר תרבויות חדשות, חברויות מסוגים שונים, אווירה שונה..!

ואנחנו גם רוצים קצת שקט מהרעש. בישראל יש רעש.. רעש של שמחה ועצב ופחד ואקטיביזם ושחיתות וכפרה-עליך וחיבוקים וחום ואהבה וחוצפה ובלאגן ומלחמות - ולעבור למדינה זרה, שקצת פחות מעניין אותנו מה קורה בה כי היא לא המקום שנולדנו בו, יכול לעשות קצת שקט. להוריד את מפלס החרדה. לעצור שניה את "מירוץ העכברים" שאנחנו תקועים בו.

מעבר לכך כמובן שיש שיקולים כלכליים, בישראל מאוד קשה לזוג צעיר להתחיל להתבסס, לקנות דירה בארץ זו בכלל לא אופציה לרוב האנשים, וגם לחסוך מאוד קשה.

אנחנו יודעים שגם בארה"ב יהיה קשה, אבל יש לנו כמה כיוונים מעניינים שאנחנו יודעים שיכולים (יחד עם עבודה קשה) להניב לנו הכנסה נאה, משהו שיעזור לנו טיפה יותר לחסוך כל חודש ולהתחיל להתבסס, מה שבישראל קשה לעשות.

 

בכל מקרה - זו ההחלטה שלנו.

בחרנו בה אחרי המון דיבורים ודיונים, ואנחנו שונאים שאנשים באים ואומרים לנו "למה לא לעבור". ברור שיש מלא סיבות להשאר בארץ! אבל יש גם מלא סיבות לעזוב! ואת ההחלטה כבר עשינו :)

אני מאמינה שהרבה מכם יזדהו עם ההרגשה הזו, שתמיד כולם מנסים לתת טיפים ולהקשות על המעבר.. וזה חלק מהקושי, אבל אנחנו מצליחים להתמודד איתו בנתיים D:

ספרו לי.. אשמח לשמוע מכם, האם אתם גם בתהליך רילוקיישן? מה היה מעניין אתכם שאכתוב לגביו? אפרט עד כמה שאוכל על תהליך הגרין-קארד עצמו, ועל האנשים שנעזרנו בהם.

אשמח לשמוע גם מכם על חוויות לקראת או בזמן הרילוקיישן :)

 

יאללה,

פיס אנד לאב אנד..

 

שלכם,

אורי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

תגיות

Please reload

קטגוריות

Please reload

© 2018 by Ori Lea Kliper 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now