איך השגתי רשיון טד בינלאומי?

Ori Kliper
5 days ago
4 min read

אז השגתי רשיון TEDxNeve Ativ ומאז קיבלתי מבול של שאלות - מה זה אומר, איך השגתי רשיון, האם כל אחד יכול, מה מטרת האירוע, מה כולל הרשיון ועוד ועוד ועוד... אז כשהפקתי ריטריט וורקיישן לבעלי עסקים, מה שהפך בסוף לריטריט לבעלות עסקים, הכנתי להן הרצאה והחלטתי שכדאי גם להפוך את זה לפוסט בבלוג ולשתף גם אתכם. מוכנים? יאללה נתחיל

את המצגת התחלתי עם השאלה הבאה: "על אפקט הפרפר שמעתן?" כי בעיני הכל מתחיל מזה.

אני חושבת שלפני הכל, זה מה שמשחק פה תפקיד, כי בדיעבד מסלול החיים שלי, שהוא מאוד לא שגרתי, הוביל אותי להיות "המועמדת" האידיאלית לרשיון כזה - גם נסיון ביזמות חברתית, גם נסיון בשיווק, גם נסיון בהייטק ובטכנולוגיה, גם הייתי שגרירה באירוע טד קודם...

אבל אני רוצה לקחת אתכם רגע אחורה, לכיתה ז' שלי. למדתי בבית ספר דמוקרטי, ובאותו הזמן הייתי כותבת אדוקה ב"ישראבלוג" (כולל להגיע ל-10 הגדולים שם!).

ובזמנו ישראבלוג הבינו שהמודל החינמי שלהם לא רווחי בשום צורה אז הם בנו מנוי פרימיום לבלוגרים שכולל כל מיני פיצ'רים נחמדים והוא עלה כ-100 ש"ח בשנה.

כשביקשתי מההורים שלי לעשות מנוי הם אמרו לי לא, אני חושבת שבאותה התקופה עוד היה פחד מסליקה אונליין וזו הייתה הסיבה, אבל בכל מקרה רציתי מנוי ולא קיבלתי.

ואז, בכיתה ז', עשיתי את עסקת המשא ומתן הראשונה שלי!

בעצם פניתי לחברה שלי, שגם לה היה בלוג, והצעתי לה עסקת חליפין: אני אתן לה דיסק נדיר של לינקין פארק וג'יי-זי והיא בתמורה תבקש מהוריי מנוי פרימיום לבלוג שלה, ותעביר אותו אלי.

וזה עבד! אשכרה הצלחתי להשיג מנוי פרימיום לישראבלוג!

דיסק של לינקין פארק וגייזי — הדיסק הזה גרם לי להשיג מנוי פרימיום לישראבלוג

תמיד ידעתי להשיג את מה שאני רוצה

שמעו, אני אמנם זוכרת את הרגע הזה מכיתה ז', אבל אני גם זוכרת שמגיל אפס תמיד ידעתי בתוכי שאני יכולה להשיג את מה שאני רוצה. ברור שזה גם קשור לחינוך הנפלא שקיבלתי מההורים שלי, אבל אני חושבת שזה גם משהו שנולדתי איתו. תמיד הרגשתי שונה, ואחרת (ובגיל 30 גיליתי שאני אוטיסטית, אבל זה כבר סיפור אחר) ופשוט הייתה לי את התחושה מאז ומתמיד שאם אני באמת רוצה משהו - אני אשיג אותו.

אף פעם לא חלמתי על אירוע טד

כלומר, זה לא היה בווישליסט שלי, בבינגו יעדים שלי, ברשימות שלי... אני לא מהאלו שחלמו להרצות בטד מגיל אפס ואני גם לא מהאלו שיותר מידי הקשיבו להרצאות טד, אבל כל פעם שהקשבתי התאהבתי.

למה אני מספרת לכם את זה? כי זה אומר שזה לא משהו שניסיתי להשיג. אז מה כן?

תמיד חלמתי להיות בעלת השפעה

כלומר, להיות אישה שהיא מנהיגה, שהיא יזמת חברתית, שאנשים סומכים עליה, הולכים אחריה, שאני באמת משפיעה על אחרים, על העולם. הרי בביו שלי בכל הפלטפורמות החברתיות כתוב "העצלנית הפרואקטיבית שתעשה את המיליארד שלה לפני גיל 40" ויש לזה סיבה - אני מאמינה שכסף יודע להוריד חסמים, שכסף משיג הרבה מאוד דברים (לא אושר, אבל הרבה מאוד דברים אחרים) ובתור מישהי שרוצה לשנות את העולם, אני מבינה שצריך הרבה מאוד כסף בשביל אימפקט משמעותי. כסף ממשקיעים והכל זה נחמד אבל אם הכסף שלי, רק אני מחליטה מה לעשות איתו.

בקיצור - תמיד חלמתי להיות בעלת השפעה. ולכן כשהייתה לי את ההזדמנות הזו להגיש בקשה לאירוע טד משלי, לא פספסתי את ההזדמנות, על אף שזה לא היה ברשימת היעדים שלי.

אישה עומדת על הידיים — תמיד חלמתי להיות בעלת השפעה

למלא את הטפסים לרישיון TEDx זה לא קשה

אז למה זה כל כך מרגיש על גבול הבלתי אפשרי? כי התהליך עצמו מייגע, וכי צריך "אסמכתאות" כדי להגיע לשם. מה זאת אומרת? שהם שואלים שאלות כמו האם לקחת חלק באירוע טד קודם, מה הנסיון היזמי שלך, מה גורם לך לחשוב שתוכל להפיק אירוע כזה וכו'. כלומר מהשאלות עצמם וגם מהמדריך להגשה, מבינים שהם מחפשים אנשים עם נסיון קודם באירועי טד (מה שהיה לי במקרה), נסיון יזמי, נסיון חינוכי ועוד.

אז ההגשה עצמה לוקחת כמה שעות, אבל בשביל להגיש בקשה שתאושר אתם צריכים להיות עם האסמכתאות הנכונות. וזה מה שאמרתי מקודם על אפקט הפרפר...

איך פיזית מגישים את הטפסים? ממש כאן יש הסבר מפורט

אם לא הייתי חיה את החיים שחייתי, פועלת כפי שפעלתי, לא הייתי מגיעה למצב שבו אני יכולה להגיש (ולקבל) רשיון TEDx!

אני חושבת שהחיים הובילו אותי לזה שזה הדבר הנכון עבורי, אחרת אין לי איך להסביר שהכל קרה בתזמון מושלם, יחד עם הפרויקט ההתנדבותי שלי - תיירות נווה אטי"ב, יחד עם העשיה שלי באירוע טד קודם ביפו, כאילו כל הכוכבים הסתדרו.

אז לסיכום - הנה כמה טיפים שאני חושבת שגרמו לי להשיג את הרשיון הזה.

אורי לאה קליפר אשת שיווק ויזמת — הטיפים שלי להשגת רשיון טד (או כל דבר אחר בחיים)

סתגלתנות (אפשר לקרוא לזה גם חוסן) - אני בנאדם מאוד אג'ילי וסתגלתן, אני יודעת להתאים את עצמי לשטח, למצב, קורונה, מלחמה, מחלות שיש לי - לא משנה מה, אני תמיד נוחתת על הרגליים. אני קשובה לשטח, אני מתאימה את עצמי ללקוחות, לצרכים, למצב בעולם, לAI, למה שצריך, ואני חושבת שזה הוביל אותי לכמה הצלחות מאוד מעניינות (שבדיעבד גם הביאו לי את הרשיון הנכסף).

אופטימיות (אפשר לקרוא לזה גם אמונה או מניפסטינג) - אני חושבת שביזמות, ובעיקר ביזמות חברתית, חשוב לשמור על אופטימיות. יש המון קשיים והמון נפילות והפסדים כספיים ובלת"מים ומה לא אבל הכוס היא אותה הכוס, אנחנו בוחרים אם להסתכל על חצי הכוס הריקה או המלאה. ואני חושבת שהאופטימיות שלי שמה אותי תמיד בצד של ה"תקומה" ולא של ה"תבוסה" וזה מה שמביא לי הרבה יותר הזדמנויות, כמו ההזדמנות הזו.

וכמובן - יצירת הזדמנויות ולא רק ניצול הזדמנויות - כמו שאמרתי, לא חלמתי על רשיון טד, אבל כשהבנתי שאני נמצאת במקום שבו אני זכאית להגיש, לא חיכיתי שתיפול עלי הזדמנות מהשמיים אלא יצרתי אותה. ניצול הזדמנויות זו פעולה חשובה אך די פסיבית, אם כבר יש הזדמנות (כמו למשל אם היה אירוע טד קיים והיו מציעים לי להצטרף אליו), ניקח אותה. אבל יצירת הזדמנויות זה צעד אקטיבי יותר, זה ממש לבנות לעצמי את המציאות שאני רוצה. כשאמרתי לכמה אנשים שאני עומדת להגיש בקשה לרשיון טד, הרבה ניסו להוריד אותי, אמרו לי שלא אקבל אותו, שאין רשיונות טד בגולן בטח ובטח ביישוב קטן כמו נווה אטי"ב, אבל הנה, הוכחתי אחרת כי פשוט יצרתי לעצמי את ההזדמנות (ואת המציאות).

יאללה, נראה אתכם באירוע טד? פרטים אצלי בסושיאלז.

---

עוד תכנים שקשורים לנושא: